מנזר Bellapais, הממוקם בכפר הציורי Bellapais, ליד קירניה, הוא אחת הפנינים של צפון קפריסין. מתחם מנזר זה, שנבנה במאה ה-12, מתענג עם הארכיטקטורה, האווירה המיסטית וההיסטוריה העשירה שלו מלאת עליות, ירידות ואגדות מסתוריות. חומותיו שומרות על סודות אירופה של ימי הביניים, השלטון העות'מאני והכיבוש הבריטי.
מקורות המנזר: תחילת המאה ה-12
בלפאיס נוסדה על ידי המסדר האוגוסטיני במאה ה-12. תושביה הראשונים היו נזירים שחיפשו בדידות וטיהור רוחני. שם המנזר מתורגם כ"עולם יפה" או "עולם לבן", מה שהדגיש את מיקומו האידיאלי בין הרים ויערות, הרחק מההמולה.
המלכים הקפריסאים הוגו השלישי והוגו הרביעי משושלת לוסיניאן מילאו תפקיד מיוחד בבניית המנזר. בתקופת שלטונם הוקמו רוב המבנים, כולל הכנסייה המפוארת עם הקמרונות הגותיים.
הכותרת "המנזר הלבן"
המנזר קיבל את שמו השני הודות לגלימות הלבנות כשלג של הנזירים. הבגדים האלה לא רק שיקפו את נדרי הטוהר והצניעות שלהם, אלא גם הגנו עליהם מפני השמש הקפריסאית הקופחת. הלבנה גם סימלה אור והארה רוחנית, והפכה את המנזר לאבן שואבת לעולי רגל מכל העולם.
ימי שיא: המאה ה- XIII
בלפאיס הגיעה לשיאה במאה ה-13. בשלב זה הפך המנזר לא רק למרכז הרוחני, אלא גם למרכז הכלכלי של האזור. תפקיד מיוחד מילא צוואתו של האביר רוג'ר נורמנד, שתרם למנזר 600 מטבעות זהב וחתיכה מהצלב מעניק החיים.
זרם עולי רגל
תהילתו של המקדש התפשטה בכל העולם הקתולי. עולי רגל מאירופה ומהמזרח התיכון נהרו לכאן כדי לגעת בשריד. ביקור בבלפאיס הפך לסמל לטיהור רוחני, והנזירים שלה נודעו בסגפנות ובקיום נדרים קפדניים.
שלטון נזירי קפדני
הנזירים מבלפאיס חיו בבדידות, בקושי מתקשרים זה עם זה. ימיהם עברו בתפילה ובעבודה. גם בחורף הם ישנו בתאים לא מחוממים מבלי להשתמש בשמיכות. כלל זה לא חל על אורחים רמי דרג, ביניהם בני משפחות המלוכה לוסיניאן.
המאה ה-14 הטרגית: ביזה ודעיכה
במאה ה-14, גורלו של המנזר השתנה באופן דרמטי. הפולשים הגנואים שהופיעו בקירניה שדדו את המנזר. אובדן השרידים והעושר החומרי היה רק תחילתן של צרות.
ירידה מוסרית
לאחר הביזה נסוגו נזירים רבים מקנונים קפדניים. בניגוד לנדרי פרישותם, הם החלו לחיות יחד עם נשים ואף לעסוק בפוליגמיה. בלפאיס הפכה ממקום קדוש למרכז של הוללות, דבר שערער לחלוטין את המוניטין שלה.
החלפת בעלים
מאוחר יותר עבר המנזר לשליטתם של הטורקים, שגירשו את הנזירים הקתולים והעבירו את המתחם לכנסייה האורתודוקסית הקפריסאית. במאה ה-19 נפל המנזר לידי הבריטים, שהשתמשו בו כמתקן צבאי.
אגדות בלפאיס: תעלומות העבר
אגדות רבות מקיפות את חומות בלפאיס. אחד המפורסמים קשור לעונשם של נזירים שהפרו את נדרם.
אגדת עצי הברושים
על פי האגדה, אב המנזר מצא שני נזירים עם מאהבותיהם. כעונש, חוטאים נקברו חיים בפינות שונות של החצר, ועל קבריהם ניטעו עצי ברוש. העצים הללו, שגדלים עד היום, לעולם אינם נוגעים בענפיהם, ומסמלים הפרדה נצחית.
אדריכלות בלפאיס: אוצרות ימי הביניים
כְּנֵסִיָה
כנסיית המנזר הגותית, שנבנתה במאה ה-12, היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לארכיטקטורה של אותה תקופה. הקשתות הגבוהות והחלונות החינניים שלו משמחים את המבקרים.
בית אוכל (מטבחון)
בקומת הקרקע חדר אוכל רחב ידיים שמידותיו מרשימות - 27 על 38 מטר.
• במהלך התקופה האנגלית החדר שימש כטווח ירי ועדיין ניתן לראות סימני כדורים על הקירות.
• בכניסה למזנון יש סרקופגים מסלמיס, בני למעלה מ-1800 שנה. הם שימשו כיורים לשטיפת ידיים.
מרתפים
מתחת לבית האוכל יש מרתפים שבהם אחסנו הנזירים מזון. הנחות אלו אפשרו למנזר להיות אוטונומי לאורך זמן, גם בזמן מלחמות או אסונות טבע.
חצר וקשתות
החצר מוקפת בקשתות גותיות, היוצרות אווירה הרמונית. כאן ניתן לראות שרידים של בניין בן שתי קומות שבו היו בעבר תאי הנזירים.
מודרניות: ממקדש לציון דרך
אירועי תרבות
היום בלפאיס כבר לא ממלא תפקידים דתיים. עם זאת, האולמות המרווחים שלו משמשים לפסטיבלי מוזיקה וקונצרטים. האקוסטיקה של ההשתקפות מוערכת במיוחד, שכן היא הופכת את צליל המוזיקה לקסום באמת.
הרס ושיקום
לרוע המזל, במאה ה-20 תרמו התושבים המקומיים להרס המנזר על ידי שימוש באבניו לבניית בתים. עם זאת, בעשורים האחרונים נעשו מאמצים לשמר אנדרטה ייחודית זו.
אתר תיירות
Bellapais מושך אלפי תיירים מדי שנה. הכניסה לשטח בתשלום - 3 יורו בלבד, ובקרבת מקום יש בתי קפה נעימים שבהם אפשר להירגע.
למה כדאי לבקר במנזר בלפאיס
מנזר בלפאיס הוא לא רק חומות עתיקות, אלא מקום שבו ההיסטוריה מתעוררת לחיים. כאן אתה יכול:
• ליהנות מארכיטקטורה גותית.
• למד עוד על חיי הנזירים בימי הביניים.
• הרגישו את רוח העת העתיקה וקבלו השראה מנופי קירניה והים התיכון.
• להשתתף באירועי תרבות וקונצרטים מוזיקליים.
כל טיול לבלפאיס הוא מסע אל העבר שמותיר רושם מתמשך.
צפו במפה כאן.
